יחסי ערב הסעודית – קטר
| יחסי ערב הסעודית – קטר | |
|---|---|
|
|
| |
| ערב הסעודית | קטר |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 2,149,690 | 11,586 |
| אוכלוסייה | |
| 34,164,966 | 3,070,993 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 1,067,583 | 235,770 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 31,248 | 76,773 |
| משטר | |
| מונרכיה אבסולוטית | מונרכיה אבסולוטית |
היחסים בין הממלכה הערבית הסעודית למדינת קטר היו מתוחים במהלך כיבושיו של אבן סעוד ושככו לאחר עצמאותה של קטר בשנת 1971.
ב-2016 היחסים נותקו על ידי סעודיה בעקבות חידוש יחסי איראן–קטר. בדצמבר 2020 פורסם ששתי המדינות מתכוונות לחדש את יחסיהם (בתיווך אמריקני). ב-5 בינואר 2021 תם המשבר הדיפלומטי הקטרי והיחסים בין המדינות חודשו.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אבן סעוד רצה בסיפוח קטר בשנות העשרים ושנות השלושים של המאה ה-20 אך הקטרים העדיפו לעבור להיות מדינת חסות בריטית. בשנת 1971, כאשר קטר הפכה עצמאית ובריטניה ויתרה על סמכותה באזור, בית סעוד הסעודי ביסס יחסיו עם קטר, עם משפחת המלוכה בית ת'אני, עם יזמים קטרים, ועם שבטים שהיו פזורים ברחבי חצי האי קטר.[1] בתקופה זו היו לקטר ולערב הסעודית הרבה סממנים משותפים וציות לאידיאלוגיית הווהאביזם, כך שמרו שתי המדינות על יחסים טובים.[2]
היחסים חוו התקררות עם כניסתו של חמד בן ח'ליפה אאל ת'אני לתפקיד אמיר קטר, היחסים התקררו בגלל כוחה העולה של קטר וחששה של ערב הסעודית שהיא תהיה יותר משפיעה ממנה. הסכסוך הוא סכסוך המתבטא גם דתית וגאופוליטית כאשר שתי המדינות הן מדינות מוסלמיות אדוקות, המסתמכות בחוקיהן על חוקי האסלאם. לסכסוך קרא המדען הפוליטי נביל אנסארי "המלחמה הקרה במפרץ".[3]
ביולי 2002, הוצג בשידור של אל-ג'זירה ביקורת על המעורבת הסעודית באפגניסטן וכלפי גישתה לפלסטינים. מסיבה זו ערב הסעודית החזירה את שגרירה בדוחה בין השנים 2002–2008 כדי לנסות ללחוץ על קטר לבלום את נטיותיה האִינְדִּיבִידוּאָלִיסְטִיות. גישה זו נכשלה. [4].
ביוני 2017 הודיעה ערב הסעודית על ניתוק היחסים עם קטר באופן מוחלט,[5] לאחר סנקציות רבות שהטילה ערב הסעודית על קטר יחד עם מצרים, בחריין ואיחוד האמירויות הערביות ודרישות רבות ממנה[6], התקשר בספטמבר תמים בן חמד אאל ת'אני לנסיך מוחמד בן סלמאן אאל סעוד וביקש להתדיין איתו על המשבר ועל דרישות ארבע המדינות.[7] לאור החמרת היחסים מתכננת ערב הסעודית לבנות את תעלת סלווה אשר תהפוך למעשה את קטר לאי[8].
ב-3 בדצמבר 2020 פורסם שסעודיה וקטר מתכוונות לחדש את יחסיהם הדיפלומטיים בתיווך אמריקני[9]. ב-5 בינואר 2021 נחתם הסכם חידוש היחסים בין המדינות.
יחסים כלכליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]נכון ליוני 2017 כ-40% מהמזון של קטר, כמו גם חומרי בנייה הגיעו דרך הגבול היבשתי עם סעודיה.[10]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Deux monarchies en compétition, l’Arabie saoudite et le Qatar
- ^ Agnès Levallois, Qatar : jusqu'où ?, L'Harmattan, 2013, p. 24
- ^ "La guerre froide du Golfe "
- ^ Qatar row: What's caused the fall-out between Gulf neighbours?, באתר BBC, 5 ביוני 2017
- ^ קטר: "ניתוק הקשרים מצער; ההאשמות על תמיכה בטרור חסרות בסיס"
- ^ 13 הדרישות של מדינות ערב לסיום המשבר עם קטאר, באתר מעריב אונליין, 23 ביוני 2017
- ^ רועי קייס, לראשונה מאז פרוץ המשבר: שיחה בין סעודיה לקטאר, באתר ynet, 8 בספטמבר 2017
- ^ סוכנויות הידיעות, תעלת פסולת גרעינית בגבול: כך מתכננת סעודיה להפוך את קטאר לאי, באתר וואלה, 10 באפריל 2018
- ^ דיווח: קטאר וערב הסעודית צפויות לחדש את היחסים ביניהן, באתר מעריב אונליין, 3 בדצמבר 2020
- ^
קורין דגני, קטאר במצור: הבורסה נפלה, הבנייה צפויה להיבלם, המונדיאל ואספקת המזון בסכנה, באתר TheMarker, 5 ביוני 2017
